יום רביעי, 20 במרץ 2013

למה לי פוליטיקה עכשיו

שלום,
כבר מספר שנים האנליטיקה נכנסת בעוצמה הולכת וגוברת לעולמות רבים מסביבנו. בעולם העסקים, מרבית החברות הגדולות, אם לא כולן, מיישמות ניתוחים סטטיסטים ברמה כזו או אחרת כבר כיום והחברות הקטנות יותר, ארגונים ממשלתיים שונים וארגונים ללא-כוונת-רווח מתחילים למצוא מקום לאנליטיקה בפעולתם השוטפת.

האנליטיקה נוכחת גם בעולם הפוליטיקה כבר שנים רבות ואין כמו מערכת בחירות כדי לראות אותה בפעולה. מספיק ניחוח קל של בחירות באויר ומיד מגוון רחב של סקרים, מדגמים ומונחים סטטיסטים כגון "מדגם מייצג" ו – "טעות הדגימה" נזרקים לכל עבר בכל מדיה אפשרית.

למרות החיבור הותיק בין מערכות בחירות ואנליטיקה רואים בקמפיין של נשיא ארצות הברית ברק אובמה ב – 2012, שהוביל אותו לכהונתו השניה, נקודת מפנה בעומק השילוב וההטמעה של הניתוח הסטטיסטי בהרצה המוצלחת של מועמד לתפקיד פוליטי.

המאמר הזה לדוגמא מתאר את תשתית הנתונים המרשימה והניתוחים המורכבים שבוצעו עליהם ושאפשרו לאובמה להתמודד בתחום גיוס הכספים – נושא קריטי מאוד בניהול מערכת בחירות בארצות הברית – מול המתחרה שלו, מיט רומני, שהוא, במקרה, מולטי-מיליונר בפני עצמו.

מרשים מאוד, לדעתי, הדגש והחשיבות שהצוות של אובמה הקדיש לנושא של איסוף, טיוב וניהול הכמות העצומה של המידע שנאסף במהלך השנים. המגוון והאיכות של המידע איפשרו ביצוע ניתוחים סטטיסטים איכותיים ומהירים שסייעו לקבלת ההחלטות.

מאמר נוסף מפרט יותר את מגוון הניתוחים שהצוות של אובמה ביצע ומתאר איך הם הצליחו לחזות מראש תוצאות של בחירות במספר מדינות מפתוח עד לרמה של חצי אחוז ואף מעבר לכך.

היכולות האנליטיות של צוות הקמפיין של אובמה גם איפשרו לו מינוף טוב יותר של אמצעי המדיה החברתית המגוונים הקיימים כיום והמאפשרים ניצול יעיל יותר של התקציבים המוגבלים.

נקודה בולטת בשני המאמרים הללו (אני בטוח שחיפוש מהיר בגוגל ימצוא עוד עשרות מאמרים דומים) הוא תהליך הפקת הלקחים של אנשי אובמה מקמפיין הבחירות של 2008 וביצוע השינויים וההתאמות כדי שהקמפיין של 2012 יהיה טוב אף יותר.

כמובן שגם כאן אצלנו היו בחירות רק לאחרונה ותילי-תילים של מילים כתובות ומדוברות הושחתו על מגוון המפלגות החדשות והישנות ומה שביניהם. יואל הכט, מנהל תחום הבנקאות בשיתוף בועז ארד, מנהל התקשורת השיווקית בחברת מיה מחשבים החליטו לנצל את הידע שלהם ואת הכלים המובילים של חברת SAS לשם ביצוע ניתוח על חלק מהנתונים שפורסמו ע"י ועדת הבחירות המרכזית שיכול לשפוך אור חדש על הטלטלה הפוליטית האחרונה.

כדי להשוות כיצד הציבור מתייחס פוליטית לשתי מפלגות בישוב מסויים, נניח 'יש עתיד' ו - 'הבית היהודי', אפשר להשוות בין שיעורי ההצבעה לשתי המפלגות באותו הישוב. ככל הנראה לא היינו מופתעים אילו מצאנו קשר הפוך בין המפלגות הללו - ככל שיותר בוחרים בישוב נוטים ל - 'יש עתיד' כך נמצא פחות בוחרים באותו ישוב המצביעים ל - 'הבית היהודי'.

אפשר להרחיב שאלה זו יותר ולבדוק האם הקשר הזה עובד לשני הכיוונים ועד כמה הוא חזק. אם בישוב מסוים מרבית הבוחרים הצביעו 'יש עתיד', אז ניתן להניח שאף אחד באותו ישוב לא הצביע ל - 'הבית היהודי'? אולי היו כמה שכן? ואם כן, כמה?

שתי מפלגות זה קל. הניתוח נהיה מורכב ומעניין יותר כאשר מיישמים אותו בבת אחת לכל 12 המפלגות שעברו את אחוז החסימה. בין חלק מהמפלגות קיים קשר הפוך, אולם דווקא לחלק אחר הקשר חיובי. לחלק עוצמת הקשר נמוכה ובחלק אחר גבוהה.

בעזרת טכניקה הנקראית "ניתוח רכיבים ראשיים", בכלי ה – JMP, חושב המתאם בין שיעורי הצבעה של הקולות הכשרים לכל אחת מהמפלגות שעברו את אחוז החסימה בכל אחד מהישובים בארץ. סה"כ נותחו שיעורי ההצבעה של 3.6 מיליון קולות ב – 1,184 ישובים.

הניתוח מייצר הרבה מאוד תוצרים אבל הגרף הזה מספק סיכום ויזואלי של התוצאות:

התרשים מציג את המתאם בין הצבעות למפלגות מסויימות. אם בישובים רבים יש שיעור הצבעה גבוה גם ל - 'עבודה' וגם ל - 'יש עתיד' הרי שהחיצים של שתי מפלגות אלו יהיו קרובים. מנגד, אם בישובים רבים שיעור ההצבעה ל – 'ש"ס' גבוה ושיעור ההצבעה ל - 'עבודה' נמוך החיצים המתארים מפלגות אלו יפנו לכיוונים מנוגדים.

כאשר עוצמת הקשר של מפלגה מסויימת עם מפלגות אחרות היא רבה, החץ יהיה ארוך (למשל 'העבודה' או 'הבית היהודי'). כאשר עוצמת הקשר הפוליטי בין המפלגה למפלגות אחרות נמוכה החץ יהיה קצר (למשל 'קדימה'). הקירבה בין החיצים המתארים את המפלגות מאפשרת להעריך את המידה בה קהל מצביעים באותו יישוב בחר באותן מפלגות בשיעורים דומים דבר היכול לרמוז על כך שהציבור תופס מפלגות אלו כדומות זו לזו.

ניתן לבלות שעות רבות בניתוח המשמעויות העולות מהגרף. להלן מספר תובנות שיעזרו לכם להתחיל: בניגוד לגישה המקובלת המחלקת את המפה הפוליטית לשני גושים של ימין ושמאל, ניתוח דפוסי ההצבעה מגלה כי בפועל יש 4 גושי הצבעה מובחנים. מלבד הימין והשמאל הידועים ראוי להתייחס למפלגת 'ש"ס' ולמפלגות הערביות כשני גושים נוספים. המיקום של מפלגת ש"ס המנוגדת מצד אחד לגוש שאותו מובילה 'העבודה' ונמצאת בין הגוש הימני לגוש הערבי של מאגר המצביעים בישראל נובע מכך שישובים בהם היתה הצבעה מובהקת למפלגות הערביות היה גם שיעור הצבעה לא מבוטל ל – 'ש"ס'.

"כוכבי" הבחירות האחרונות מוצגים בגרף עם החץ הארוך ביותר בגוש שלהם, אלו מפלגות הציר הקובעות את הייחוס. לא במקרה אנו רואים את הבולטות של שלי יחימוביץ ו – 'העבודה' עם יאיר לפיד ו – 'יש עתיד' בגוש השמאל-מרכז ואת 'הבית היהודי' עם נפתלי בנט שהפך למפלגה הבולטת בגוש הימין.

חג שמח וכשר,

חגי

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה