יום שבת, 27 באוקטובר 2012

לאנליטיקה התחל כאן

 הרעיון של אנליטיקה עיסקית (Business Analytics) כדבר הבא אחרי הבינה העיסקית (Business Intelligence) צובר תאוצה רבה בשנים האחרונות. חברת SAS, שחרטה את האנליטיקה על דגלה כבר לפני עשרות שנים, מהווה, כמובן, חלק חשוב בשינוי הזה. היתרונות והחזון ברורים לכולם אבל לעיתים קרובות עולה השאלה מאיפה מתחילים? איך אני יכול להפוך את הארגון שלי לארגון אנליטי?

באופן טבעי מיד עולים רעיונות כגון כריית נתונים, חיזוי ואופטימיזציה כדרכים לשילוב של אנליטיקה בארגון והפיכתו ל – "ארגון אנליטי". אין שום ספק שיישום יכולות אנליטיות שכאלו יכול לתרום רבות לארגון אבל, לרוב, מדובר בפרויקט מאתגר המכוון לפתור בעיה עסקית ממוקדת. הרעיון של "ארגון אנליטי" הוא בהטמעה של האנליטיקה בארגון כולו ובכל התהליכים בו והוא תלוי במוכנות של הארגון להתמודדות עם תוצרים וניתוחים מורכבים, איכות גבוהה של נתונים, מוכנות לשנות תהליכים קיימים, זמינות של כלים ואנשים מתאימים והחשוב ביותר הוא תמיכה גורפת של כל רמות ההנהלה.

הקונספט של "ארגון אנליטי" הוא לא בינארי – הכל או כלום. נכון יותר להסתכל על זה כסקלה רחבה שכל ארגון יכול וצריך לנוע עליה לאורך הזמן לכיוון נקודת הקצה האידאלית של ארגון אנליטי מושלם. הסוד הוא לא לנסות להגיע מעמידה ל – 120 קמ"ש מיד. ארגונים הם לא מכונית ספורט, אם כבר, הם מזכירים יותר רכבת משא כבדה, אבל אם משקיעים מספיק כוח למשך מספיק זמן גם רכבת המשא הכבדה ביותר תגיע בסוף למהירות הזו.

השאלה היא, כמובן, מאיפה מתחילים? איך גורמים לארגון להתחיל לנוע ולעשות את הצעד הראשון בכיוון שילוב מקיף יותר של אנליטיקה בארגון. אחת האפשרויות עולה מפוסט מעניין ומומלץ של ליאו סאדובי העוסק בתהליך קבלת ההחלטות העיסקיות בארגון. הוא מונה חמש קטגוריות של אינפורמציה הנדרשות לתמיכה בקבלת החלטות:
1.       המצב הנוכחי של הארגון.
2.       יכולות הארגון.
3.       תחזית.
4.       מידת השונות או אי הוודאות במידע בשלושת הנקודות הקודמות.
5.       בקרה ומעקב.

לדעתו של ליאו הנקודה הרביעית - כימות של השונות ושל אי הודאות - היא החשובה ביותר למנהל בעת קבלת ההחלטות. האם תחזית המכירות לשנה הקרובה היא בין 105 מיליון ש"ח לבין 95 מיליון ש"ח או בין 50 מיליון ש"ח לבין 150 מיליון? האם כאשר אנחנו מציגים בכלי ה – BI שלנו שמשך שיחה ממוצעת למוקד שירות הלקוחות שלנו הוא 300 שניות הכוונה היא שמשך השיחות הוא בין 290 ל – 310 שניות או בין 100 ל – 500 שניות? האם משך השבתה עקב תקלה של קו הייצור שלנו הוא בין 60 ל – 80 דקות או בין 10 ו – 130 דקות. האם ב - 95% מהפעמים קו הייצור חזר לעבוד לאחר 70 דקות, לאחר 100 דקות או לאחר 30 דקות?

העשרת הנתונים המסופקים למקבלי ההחלטות בתוצרים של ניתוחים סטטיסטים בסיסיים-לכאורה היא פתח מצוין להתחלה של שילוב אנליטיקה בארגון. השינוי מתרבות של מספר אחד – הממוצע ואין בלתו – למתן טווח ערכים או ממוצע וסטיית תקן יכול להוות נייר לקמוס מצוין למידת המוכנות של הארגון לאנליטיקה ודרך מצוינת להרגיל את הארגון לעשות שימוש בה בתהליכים הקיימים של קבלת ההחלטות היומיומית שלו.

מערכת ה – SAS כוללת בתוכה מגוון עצום של יכולות שכאלו. רק לשם ההמחשה נזכיר את proc rank, את proc univariate ואת proc means המסוגלים, בצורה קלה ופשוטה, להפיק מגוון עצום של מידע על אי הוודאות והשונות המובנים בכל עולם נתונים. האינטגרציה של מערכת ה – SAS מבטיחה גישה פשוטה וקלה ליכולות אלו בעזרת כלי ניתוח גרפיים כגון Enterprise Guide ורכיבי ה – BI  של SAS כך שהעלות להתחיל לעשות בהם שימוש, הן מבחינת הזמן והן מבחינת המשאבים, היא נמוכה מאוד והתועלת - מיידית.

ברגע שהארגון למד והתרגל לעבוד עם סטיות תקן ועשירונים המעבר להיסטוגרמות, לרגרסיות ולניתוחים מורכבים יותר כגון כריית נתונים וחיזוי יהיה הרבה יותר פשוט מבחינת התרבות הארגונית והיכולת לשלב תוצרים מורכבים שכאלו בתהליכי העבודה הסטנדרטים. מבלי שנרגיש הפכנו את הארגון שלנו לארגון אנליטי.

אפשרות נוספת לשילוב אנליטיקה בארגון היא לשם מתן הקשר – Context – לנתונים אבל על כך בפוסט עתידי.

חגי.