יום ראשון, 6 במאי 2012

שלום לכולם,


ברצוני לעדכן את משתמשי ה- SAS בישראל על האפשרויות שעומדות לרשותכם לעבודה עם תאריכים עבריים/יהודיים בתוך ה- SAS.


התמיכה של SAS בתאריכים עבריים רחבה. ישנם מספר פורמטים שניתן להשתמש בהם על מנת להפוך תאריכים לועזיים לתאריכים עבריים וכן ברצוני למנף דוגמה שהוצגה בכנס SAS האחרון בארה"ב על מנת להראות כיצד ניתן לבנות לוח שנה עברי ואז להשתמש בפונקציות SAS שונות תוך שימוש בלוח השנה העברי.


ראשית, חשוב לדעת שישנם מספר פורמטים שימושיים לתצוגה של תאריכים עבריים. החשובים בהם הם 


hdate
hebdate


הראשון מציג את התאריך הלועזי בעברית ואילו השני מציג את התאריך הלועזי לפי לוח השנה העברי.


דוגמה:



הרעיון המרכזי של הבלוג הזה עלה בראשי לאחר שקראתי את המאמר הבא מכנס SAS האחרון שנערך באולרנדו ארה"ב: http://support.sas.com/resources/papers/proceedings12/040-2012.pdf

הרעיון מבוסס על הקוד במאמר ומראה כיצד ניתן לבנות לוח שנה עברי ואז להשתמש בפונקציות פנימיות של SAS תוך שימוש בלוח השנה הזה.

להלן הקוד ודוגמה לשימוש (הקוד כטקסט יופיע בסוף הבלוג לנוחיותכם):



הקוד הנ"ל מוצא את ראש החודש העברי הבא ומזיז את התאריך הלועזי לתאריך זה. כמו כן, מודגמת היכולת למצוא את מספר החודשים העבריים בין שני תאריכים לועזיים.



















רעיונות נוספים לשימוש ולהרחבה יתקבלו בשמחה!




אייל גונן
מיה מחשבים




הקוד
אזהרה: הקוד לא נבדק בצורה יסודית ולכן אין להשתמש בו כפי שהוא בסביבת ייצור ללא בדיקות נוספות



/* first run code from http://www.sascommunity.org/mwiki/images/d/da/Hebrew_islamic_dates.sas */

data jmonths;
do year = 2000 to 2100;
do i = 1 to 12;
yi = ifn(7<=i<=12,1,0);
begin = hebrew_to_sd(year+3760+yi,i,1);
end = begin + hebrew_month_days(year+3760+yi,i) - 1;
season = ifn(i+6<=12,i+6,mod(i+6,13)+1);
output;
end;
end;
keep begin end season;
format begin end ddmmyy10.;
run;

options intervalds=(JewishMonths=jmonths);

/* sample usage  - find the next rosh hodesh */
data _null_;
njm = intnx("JewishMonths",today(),1);
put njm= ddmmyy10.;
run;

/* sample usage  - how many jewish months till the end of the year */
data _null_;
njm = intck("JewishMonths",today(),mdy(12,31,year(today())));
put njm=;
run;

יום ראשון, 22 באפריל 2012

SGF2012

היום בשעה 23:00 שעון ישראל (4 אחה"צ זמן מקומי) יפתח רשמית כנס משתמשי SAS העולמי – SAS Global Forum - במלון Walt Disney World Swan and Dolphin  שבפלורידה. מצגת הפתיחה החגיגית תערך שלוש שעות מאוחר יותר והיא תשודר חי באינטרנט.

בדומה לכנסים הקודמים, הכנס העולמי של משתמשי SAS (חברת SAS אומנם נותנת חסות מרכזית לכנס אולם הוא מאורגן ע"י משתמשי SAS עצמם) עושה שימוש מלא ביכולות האינטרנט והמדיה החברתית. כל המאמרים של הכנס כבר זמינים פה, ערוץ טלויזיה אינטרנטי מיוחד בו ישודרו, פרט לכנס הפתיחה, הרצאות נוספות כבר מחמם את הדיסקים ואת כבלי התקשורת פה וכמובן Facebook, טוויטר, Linkedin ועוד ועוד.

מצגת ה – Technology Connection בה מוצגים כל הדברים החדשים והמגניבים (כן, השתמשתי בשם התואר הזה שוב!) תערך מחר בשעה 15:00 שעון ישראל (8:00 בבוקר זמן מקומי), תשודר באופן מלא באינטרנט והיא בהחלט מומלצת. לראשונה גם ישודרו באופן מלא וחי תחת הכותרת שוברת השיניים “SAS Tech Talk Live” מספר מצגות של אנשי ה – R & D של SAS שידגימו לקהל את מרכולתם ויענו על שאלות.

חגי

יום שני, 16 באפריל 2012

הניסיון ושיברו

נתחיל בחידה שמסתובבת בזמן האחרון באינטרנט (אני נתקלתי בה פה):
8809=6
7111=0
2171=0
6666=4
1111=0
3213=0
7662=2
9313=1
0000=4
2222=0
3333=0
5555=0
8193=3
8096=5
1012=1
7777=0
9999=4
7756=1
6855=3
9881=5
5531=0
2581=?

אני מניח שמרבית קוראי בלוג זה עושים שימוש יום-יומי ב – SAS לשם פתרון בעיות מגוונות בתחומים שונים. אני מניח גם שחלק לא קטן מהקוראים מגדיר את עצמו, ומזוהה ע"י אחרים, כמומחה בתחום עיסוקו, לרוב לאחר צבירת שנים רבות של ניסיון.

לדעתי, אחד המאפיינים מעבר לדרגת מומחה ב – SAS (למעשה, כל מומחיות כלשהי) מתרחש כאשר הניסיון הנצבר מאפשר לזהות תבניות פעולה המתאימות ביותר לפתרון של בעיה חדשה המגיעה לפתחנו במקום לחשוב על הבעיה מאפס. לדוגמא, אם אנחנו מתבקשים לבנות מודל חיזוי לנטישת לקוחות אנחנו מתחילים לאסוף את החשודים הרגילים כגון מגוון מדדים של שימושים, מספר פניות למוקד השרות, ותק וכו'. לאחר בניית הפנל הראשוני אנחנו יודעים לבדוק ולהשלים נתונים חסרים, להריץ אלגוריתמים כגון רגרסיה לוגיסטית (עבורנו) ועץ החלטות (עבור המצגת למנהלים) וכך הלאה והלאה עד לפתרון הבעיה, שדומות לה פתרנו כבר בעבר.

הדבר דומה לצורת החשיבה של אמני שחמט. מחקרים מצאו ששחקני שח חובבנים מנסים לחשוב על כל התוצאות הצפויות בעקבות כל מהלך שלהם אולם אמני שחמט צברו ניסיון רב כל כך שהם פשוט משווים את מצב הכלים על הלוח לתבניות שהם צברו במהלך משחקים קודמים שלהם ועל סמך הידע שלהם איך משחקי עבר אלו הסתיימו הם מצליחים לבחור את המהלך הטוב ביותר עבור המצב הנוכחי.

שיטה זו עובדת מצוין ומאפשרת לנו לבצע את העבודה שלנו בצורה יותר יעילה ומהירה ככל שאנו צוברים יותר ניסיון אולם מידי פעם אנחנו נתקלים בבעיה אשר מסרבת להיפתר בדרכים הרגילות או שהפתרון שלה נהיה כל כך מסורבל שברור לנו שצריכה להיות דרך אחרת. מה קורה בבעית הנוטשים שלנו אם למרות שאספנו את כל הנתונים המתבקשים והרצנו אותם בכל המודלים הנכונים עדיין ה – Lift שלנו נמוך מידי מכדי להיות בעל תועלת עסקית כלשהי? האם הוספה לפנל של עוד התמרות יצירתיות של השימושים בחצי השנה האחרונה או התאמות נוספות של פרמטרים איזוטרים באלגוריתם עץ ההחלטות שלנו יביאו לנו את הישועה ואת ה – Lift שאנחנו מחפשים?

במקרים שכאלו אנחנו צריכים להיות מספיק מנוסים כדי לדעת לשים את כל הניסיון בצד ולנסות דרכים אחרות, מטורפות ומופרכות ככל שיהיו. אני מניח שהניסיון של מרבית הקוראים עם חידות שכאלו הוביל אתכם לגשת אליה מכיוון מתמטי – מציאת קשרים חישוביים בין המספר שבצד ימין למספר שבצד שמאל. בדיקה של קשרים מתמטים פשוטים כגון סכום ספרות, מכפלת ספרות וכו' כמו גם קשרים מתקדמים יותר כגון סדרת פיבונצ'י ודומיהם לא יעזרו לנו הפעם. הפתרון הוא פשוט מאוד אולם הקושי הוא שהוא לא מתמטי אלא גרפי – המספר בצד שמאל הוא סכום של מספר האזורים הסגורים בספרות שבצד ימין. בספרות 4, 6, 9 ו – 0 יש אזור סגור אחד ובספרה 8 יש שניים. התשובה, אם כן, היא 2.

עבור בעיית הנטישה שלנו אולי דווקא שימוש בעולם החדש של Text Analytics לניתוח תמלול של השיחות של לקוחות עם מוקד השרות או לעיבוד התגובות של המשתמש בדף ה – Facebook של הארגון יעזור לנו לזהות מידע נוסף שניתן לשלב בפנל ושישפר לנו את זיהוי הנוטשים? אולי בשוק ההיפר-תחרותי של היום פשוט לא ניתן לחזות מראש מי ינטוש כי מדובר בהחלטות של רגע ללא בסיס רציונלי וכלכלי מאחוריהן ולכן במקום להשקיע את כל הזמן היקר שלנו בבניית מודל נטישה עדיף לנו לבנות מודל שווי לקוח מתחוכם יותר כך שברגע שאנחנו מזהים שלקוח מעוניין לנטוש אותנו נוכל מיד לדעת כמה שווה לארגון להשקיע בשימור שלו או שבכלל עדיף שהלקוח יעזוב אותנו ויעבור לגרום הפסדים למתחרים שלנו?

חגי

יום שני, 2 באפריל 2012

איך לקבל iPad מתנה מהבוס

אם אתם משתמשים ב – JMP בעבודה שלכם אז שימו לב. SAS הוציאה לאחרונה אפליקציה חדשה ל – iPad המאפשרת הצגה ובנייה של גרפים על בסיס טבלת נתונים של JMP (גירסא 10). ניתן להוריד בחינם את האפליקציה הנקראת "JMP Graph Builder for iPad" מ – iTunes.

החבר'ה ב – SAS גם טרחו והכינו סרט קצר המראה את השימוש בתוכנה זו.






נראה לי תירוץ מצוין כדי לשכנע את הבוס שאתם ממש זקוקים ל – iPad כדי שתוכלו להמשיך את הניתוח הגרפי של הנתונים שלכם גם כשאתם לא מול המחשב.


בהצלחה,
חגי

יום שבת, 31 במרץ 2012

סאסוד

עבר לא מעט זמן מאז הפוסט האחרון שלי אבל אני מקווה שמעכשיו אצליח לשמור על תדירות פרסום פחות או יותר קבועה.

לפני שניגש לנושא שלשמו התכנסנו אני רוצה להודות ל – Rottman ולאפרת זילברמן על התגובות שלהם לפוסטים קודמים שלי. אחת ממטרות בלוג זה הוא לעודד רב-שיח ושיתוף בין משתמשי ה – SAS בארץ כך שתגובות, הערות והארות תמיד יתקבלו בברכה.

ולעניינו. שפת ה – SAS עשירה מאוד וכוללת אלפי פקודות ופונקציות שונות. חלקן ידועות ונמצאות בשימוש כמעט בכל יום ע"י משתמשי ה - SAS אולם חלקן ידוע פחות. מידי פעם אני נתקל בפרמטרים, פונקציות ואפילו ב - PROC-ים שלמים המתחבאים אל הכלים ופחות ידועים בברנז'ה אבל יכולים לחסוך לנו עבודה רבה אם נכיר אותם ונדע להשתמש בהם במקום ובזמן הנכון.

לכן, החלטתי לייסד פינה חדשה בבלוג זה בשם סאסוד (סאס + סוד – מחוכם, הא...) בה נוציא לאור הזרקורים אופציות, פונקציות ויכולות של SAS שהן אולי פחות מוכרות אבל בהחלט שימושיות.

לפני שנמשיך, אזהרה – הן פוסט זה והן מרבית הפוסטים העתידיים בפינה זו יעסקו בנושאים מתקדמים ב – SAS כך שאם אתם חדשים בכל הקטע הזה של SAS יכול להיות שיהיה לכם קצת קשה להתחבר. בכל מקרה, בכוונתי גם להתחיל בקרוב פינה נוספת המיועדת במיוחד למשתמשים חדשים ב – SAS (עדיין לא מצאתי שם, הצעות יתקבלו בברכה) כך שכולם ייצאו מרוצים.

בחרתי להתחיל עם פונקציית מאקרו ידועה בשם %SYSFUNC. פונקציה זו מאפשרת לנו להפעיל מתוך שפת המאקרו של SAS פונקציות "רגילות" של SAS. מה שפחות ידוע הוא שפונקציית מאקרו זו יכולה לקבל פרמטר נוסף שהוא הפורמט בו יעשה שימוש לעצב את התוצר המתקבל מפונקציית ה – SAS.

דוגמא מהחיים:
בתוכנית ה – SAS שלנו אנחנו רוצים להוסיף הערת-שוליים (footnote) המכילה את תאריך נכונות הנתונים. הדרך הפשוטה לעשות זאת היא:

footnote ‘Data as of 28/03/2012’;
proc print data=sashelp.class noobs;
      where age=13;
run;

ובפלט נקבל:

הבעיה היא שבשיטה זו נצטרך כל פעם לעדכן ידנית את התוכנית שלנו עסק שיכול להיות די מתיש ופתח לטעויות מביכות.

אם הצלחנו לאסוף ידע בסיסי בשפת המאקרו של SAS נראה שנוכל לפתור את בעיית העדכון בצורה פשוטה ע"י שינוי ה – footnote בצורה הבאה:

footnote "Data as of %sysfunc(today())";
*footnote "Data as of %sysfunc(date())";
proc print data=sashelp.class noobs;
      where age=13;
run;


כאמור, פונקציית המאקרו %sysfunc מאפשרת לנו לקרוא לפונקציות "רגילות" של SAS כגון today() המחזירה לנו את התאריך של הרצת הקוד (הפונקציה date() עושה בדיוק אותו דבר). חשוב, כמובן, לזכור לשנות את המרכאות הבודדות למרכאות כפולות אחרת העסק לא יעבוד.

הבעיה היא שהפלט שנקבל יהיה אומנם נכון טכנית – מה – 1/1/1960 ועד ה – 28/3/2012 אכן עברו 19080 ימים – אבל פחות נוח לקריאה ע"י בני אדם:


פתרון אחד הוא שימוש שוב ב - %sysfunc לקריאה לפונקציה putn() שבעזרתה נעצב את התאריך בצורה מתאימה לצריכה אנושית:
footnote "Data as of %sysfunc(putn(%sysfunc(today()),ddmmyy10.))";
proc print data=sashelp.class noobs;
      where age=13;
run;

ונקבל שוב:


הבעיה שהסוגריים מתחילים להשתולל בקוד שלנו ובאופן כללי הוא נהיה די ארוך.

הפתרון האלגנטי במקרים שכאלו הוא שימוש בפרמטר השני והסודי של %sysfunc לעיצוב התאריך:

footnote "Data as of %sysfunc(today(),ddmmyy10.)";
proc print data=sashelp.class noobs;
      where age=13;
run;

שגם הוא ייתן לנו:

אבל עם פחות קוד ועם הרבה פחות סוגריים.

כמובן שניתן להשתמש בשיטה זו לעיצוב כל מספר או טקסט שהוא ולא בהכרח תאריכים:

footnote "Daily percent:%sysfunc(ranuni(0),percentn5.0)";
proc print data=sashelp.class noobs;
      where age=13;
run;

חגי


יום שלישי, 6 במרץ 2012

כנס לשכת מנתחי המערכות "נתפסים ברשת" עם SAS

את כנס לשכת מנתחי המערכות השנתי בחרו המארגנים להכתיר בשם "נתפסים ברשת", במובן מסויים כך בדיוק הרגשנו כאשר מייד לאחר הרצאתו החשובה של וולף ליכטנשטיין, "Big Data or Big Mass? Big data Analiytics is the stairway to Heaven" ,  הרצאה מקצועית מרכזית במליאת אחר הצהרים של הכנס בה הדגיש מר וולף את העובדה הפשוטה והחשובה שספרייה גדולה יותר אינה הופכת את בעלייה לחכם יותר ותיאר את אתגרי הטיפול בצמיחה העצומה בכמויות המידע הנוצרות ברשת, (כמויות אלו שהוערכו בשנת 2009 בכ-0.8 זטהבייט צפויות לצמוח עד שנת 2020 עד כדי 35.2 זטהבייט), ופרטה את המודל המנצח של SAS המאפשר התמודדות עם כמויות מידע עצומות באופן יעיל יותר בעזרת האנליטיקה העסקית המובילה בעולם. (ראו בקטע הוידאו).




בדרכנו לקוקטייל שלאחר המליאה התבשרנו כי הפרוייקט המנצח שזכה לפרס הראשון בכנס הוא לא אחר מאשר אחד מן הפרוייקטים המובילים בישראל אשר בוצעו בעזרת SAS לניהול הסיכונים במסגרת באזל 2 בבנק לאומי. הפרס הוענק לזלמן אל-אני וללאורה לוין לפניכם תמונות שצולמו באירוע.


מעל: צבי צוויג, זלמן אל-אני, לאורה לוין ורונית לפידור בלו עם תעודת הזכייה, למטה ברגע ההכרזה לחיצת יד לדוד טוביאס.
מעל: רונית לפידור-בלו, צבי צוויג, דויד טוביאס וולף ליכטנשטיין.